כיצד לקבוע אם תשובה היא עובדה, ספקולציה או הצעה הממתינה לאימות
התאם מסקנות למקורות, פלטים ותנאים הניתנים לאימות.
ראשית, בקש הבחנה בין רמות ודאות
ניתן לבקש לסווג תשובות ל"מאושר", "ספקולציה סבירה" או "מידע בהמתנה". רק משום שהסבר נשמע שוטף אין זה אומר שהמקור קיים או שהפעולה הצליחה; במיוחד עבור ממצאי אבטחה, התנהגות תוכנה והבדלי גרסאות, יש להתאים ראיות ספציפיות.
בדוק אם המודל כתב פקודות שהוא מציע להריץ כאילו הן כבר הופעלו, או הציג סיכומי חיפוש כאילו היו דפים מאומתים במלואם.
אמת כל בסיס צעד אחר צעד
בעת אימות, התחל עם המסקנות המשפיעות ביותר על התוצאה; אין צורך להפעיל את אותה עוצמת בדיקה על כל הצהרת רקע.
כאשר נתקלים במספר הסברים סותרים, ניתן לבקש רשימה של התנאים שכל אחד מהם דורש, ואז לתכנן בדיקה מינימלית כדי להבחין ביניהם. מסקנות המתקבלות בדרך זו קלות יותר למעקב ומונעות קבלת הצהרה כמאומתת רק משום שהיא מתאימה לציפיות טוב יותר.
- בדוק אם ציטוטים מפנים לדפים רלוונטיים בפועל.
- השווה עם סטטוסים, הודעות שגיאה וקבצי תוצאה בפלטי הכלים.
- בקש הבהרה של גרסאות, סביבות ודרישות קדם רלוונטיות.
- אם חסרות ראיות, סמן את התוצאה כבהמתנה לאימות במקום להמציא מקורות שאינם קיימים.
כיצד להמשיך כאשר נמצאות שגיאות
ציין את מיקום השגיאה והראיות האמיתיות, ובקש תיקון של המסקנות המושפעות והשלבים הבאים. אל תחליף רק משפט אלא המשך להשתמש בהנחת היסוד השגויה. אם הסביבה אינה נגישה או שהכלי נכשל, ניתן לבקש בדיקות שתוכל לבצע בעצמך ולסמן בבירור שהאימות אינו שלם. הדוח הסופי צריך לשמור את מיקומי הראיות כדי להקל על בדיקות חוזרות עתידיות.